בטן שמנה ומסוכנת

בטן שמנה ומסוכנת

האם מדובר בגזרה הנובעת מהמציאות בה אנו חיים? למה זה מסוכן ומה הקשר לתסמונת מטבולית?  

תסמונת מטבולית, סינדרום X או תנגודת לאינסולין, כולם מתארים  פגמים מטבוליים בגוף, המהווים גורמי סיכון להתפתחות סוכרת מסוג שתיים ומחלות  טרשתיות של הלב וכלי הדם. התסמונת אינה מחלה, אלא שילוב של מספר תופעות המשפיעות זו על זו. התסמונת כוללת השמנה, רמת אינסולין גבוהה בדם , עמידות לאינסולין, , אי סבילות לסוכר, יתר לחץ דם והפרעה בשומני הדם (רמה גבוהה של טריגליצרידים  ורמה נמוכה של הכולסטרול הטוב.) יש לציין כי  כל אחד מהפגמים מהווה סיכון עצמאי למחלות נוספות, אך שילובם מהווה גורם סיכון ממשי להיווצרות מוחשת של הסתיידות העורקים בכלל, ושל כלי דם הלב בפרט.

פגם בחילוף החומרים בגוף גורם לאגירת שומנים, המתרכזים במיוחד באזור הבטן. להשמנה בטנית עמוקה זו חלק גדול בהתפתחות התסמונת, מאחר ולתאי השומן השפעה על יחסי הגומלין בין הכבד לבין האינסולין, דבר היכול להוביל להפרעה במאזן הסוכר.

ובכל זאת יש גם בשורה הטובה : באמצעות שינוי אורחות חיים כפעילות גופנית, הימנעות מעישון ותזונה נבונה ומתאימה, כמו גם טיפול תרופתי, מתאים , ניתן להתמודד עם התסמונת ולהימנע או לשלוט בתוצאותיה.

 

הגורמים לתסמונת המטבולית:

ראשית, השמנה ביטנית המוגדרת ככזו כאשר היקף המותניים בגברים הינו מעל 102 ס"מ ובנשים מעל 88 ס"מ. רמת טריגליצרידים גבוהה מ-150  מ"ג%. רמת כולסטרול טוב נמוכה מ- 40 מ"ג% בגברים ומ-50 מ"ג% בנשים. לחץ דם לא גבוה מ-130/85 מ"מכ  ורמת סוכר בצום  עד 100 מ"ג%.

 

הסיבות העיקריות  להיווצרות התסמונת המטבולית:

תנגודת לאינסולין, גיל (שכיחות התסמונת המטבולית עולה עם העלייה בגיל, בקרב שני המינים), מוצא  (לדוגמה: התסמונת נפוצה יותר בקרב שחורים ואמריקאים מקסיקנים), עודף משקל והשמנה, חוסר פעילות גופנית, היסטוריה של סוכרת כמו סוכרת בהריון, דיאטה עשירה בפחמימות – מעל 60 אחוזים מסך הקלוריות הנצרכות, גנטיקה ומחלות נוספות כמו יתר לחץ דם, שחלות פוליציסטיות, מחלות לב וכלי דם.

 

מדוע התנגודת לאינסולין מהווה גורם עיקרי לתסמונת המטבולית?

האינסולין הינו הורמון העוזר לוויסות כמות הסוכר בדם. באופן נורמלי מערכת העיכול שוברת את הסוכר ליחידות גלוקוז. עליית רמות הגלוקוז בדם גורמת להפרשה של האינסולין מהלבלב  (מקום ייצורו של האינסולין), שתפקידו להעביר את הגלוקוז לתאי הגוף, שם הוא מבצע את תפקידו העיקרי – אספקת אנרגיה לתאים.

במחלת סוכרת מסוג שתיים, קיימת הפרעה בפעילות האינסולין. הגוף נעשה עמיד לפעילות האינסולין ותהליך החדרת הגלוקוז עלול להיות מושהה. כתוצאה מכך 'רמת הגלוקוז עולה וגורמת גם לעלייה מוגברת ברמת האינסולין, במטרה לעזור לגלוקוז לחדור לתא. בתחילה עודף האינסולין שנוצר עוזר לשמירת רמת גלוקוז תקינה, אבל במצב של החמרה בתנגודת לאינסולין או ירידה בהפרשת האינסולין, בשל "עייפות" הלבלב – עולה רמת הגלוקוז ונוצרת סוכרת מסוג שתיים שהיא הנפוצה ביותר.

הסיבה לתנגודת לאינסולין אינה ברורה דיה, אבל כנראה שזו מערבת בתוכה השמנה ביטנית כמו גם השלכה גנטית.

 

מה הקשר להשמנה ובעיקר להשמנה  ביטנית? 

השמנה הינה מצב בו כמות עודפת של שומן, עלולה להציב את האדם בסיכון תחלואתי גבוה ביותר. לרוב, עודף  שומן בגוף נובע מחוסר יכולת הגוף לאזן את כמות הקלוריות הנצרכות עם כמות הקלוריות המבוזבזת.

מספרם של השמנים בעולם הולך וגדל מדי שנה. לדוגמה: למעלה ממחצית אוכלוסיית ארצות הברית סובלת ממשקל עודף או מהשמנת יתר. באירופה כמו גם בישראל שכיחות המחלה נמצאת בעלייה והשמנת יתר הופכת לבעיה חמורה גם במדינות מתפתחות.

מחקרים קליניים מציינים כי השמנת יתר קשורה קשר הדוק לעלייה במחלות כרוניות עם סיכון גבוה דוגמת סוכרת, מחלות לב, יתר לחץ דם, כאבי גב ופרקים, מחלות כיס המרה וסרטן. השמנת יתר פוגעת לא רק בבריאות, היא עלולה לקצר את תוחלת החיים ולפגוע באיכות החיים. מידת ההשמנה נמדדת בדרכים שונות כמו : אינדקסB.M.I.,(הערכת המשקל ביחס לגובה) היקף  מותניים, טבלאות גובה ומבנה גוף, עקומות גדילה ועוד.

 

מתי חשוב לפנות להתייעצות רפואית?

כאשר יש לפחות גורם סיכון אחד מגורמי הסיכון  לתסמונת המטבולית ,כמו יתר לחץ דם או השמנת יתר או אחר,  חשוב לפנות להתייעצות  רפואית במטרה לבחון התפתחות גורמים נוספים ולמנוע אותם בהקדם.

 

מהו הטיפול הנכון?

המטרה הראשונית לטיפול בתסמונת המטבולית היא למנוע את התפתחות הסוכרת מטיפוס שתיים. הטיפול כולל: טיפול תרופתי (כפי שיומלץ על ידי הרופא בהתאם לבדיקות הדם), טיפול מניעתי  (הכוונה לתזונה נכונה ובמידת הצורך הפחתת משקל ופעילות גופנית)  ומעקב בדיקות שוטף.

 

מדוע חשוב לבעלי המשקל העודף להפחית משקל?, מאחר והשמנה מהווה גורם סיכון למספר רב של תחלואים, ביניהם: יתר לחץ דם, דום נשימה, ארטריטיס, תנגודת לאינסולין, מחלות לב וכלי דם, יתר שומנים בדם, סוכרת כולל סיבוכים רבים של הסוכרת ובעיות חברתיות וכלכליות. השגת משקל גוף אידיאלי הינה משימה קשה ביותר, אולם חשוב לזכור כי הפחתת משקל של בין 5 ל-10 אחוזים הנמשכת לאורך זמן, כמו גם ירידת היקפים של 10–5 אחוזים, עשויות להפחית את הסיכונים הקשורים לתחלואה ולתמותה ממחלות הנלוות להשמנת יתר, כמו סוכרת מסוג שתיים, שומנים בדם, מחלות לב וסרטן. ירידה במשקל משפרת  משמעותית  את תפישת הדימוי העצמי, היא מפחיתה כאבי גב ומשפרת את היציבה.

 

מהו הטיפול בהשמנת יתר?

טיפול נכון יתקיים בשלושה שלבים עיקריים, שיתבצעו על ידי איש מקצוע מוסמך בלבד –דיאטן קליני או דיאטנית קלינית.

  1.      הערכה – קביעת מידת ההשמנה ומספר גורמי הסיכון.
  2.      טיפול להפחתת המשקל העודף . ירידה  ב-10 אחוזים מהמשקל ההתחלתי  תביא  במיידי לשיפור  המדדים הביוכימיים , והפחתת גורמי הסיכון.      הטיפול הנכון בירידה במשקל  יתייחס לאכילה תוך התייחסות לגורמים סביבתיים שונים הקשורים לאכילה ויכלול ייעוץ תזונתי לתפריט דל קלוריות, מאוזן ובריא. צריכת מזונות עשירים בסיבים תזונתיים  המאטים את ספיגת הסוכר            מהמעי לאחר הארוחה ובכך עוזרים באיזון רמות הסוכר בדם. בנוסף, עוזרים להורדת רמות השומן בדם, מסייעים לפעולת מעיים תקינה ותורמים לתחושת שובע. מזונות עשירים בסיבים הם ירקות, פירות, קטניות כשעועית, אפונה,          חומוס, לחם מחיטה מלאה, אורז מלא, סובין וכן מאכלים המעושרים בסיבים כגון גרנולה ודגני בוקר. בנוסף לכך, יתייחס הטיפול לפעילות גופנית, תוך מתן דגש לשילוב בין פעילות גופנית לבין אכילה נבונה ונכונה. כל אלה יביאו             לשיפור בהפחתת המשקל ולשמירתו. חשוב להדגיש כי אפילו עלייה קלה בפעילות היומית כמו הליכה או רכיבה על אופניים, יכולה להגדיל את שריפת הקלוריות ועשויה לתרום להצלחת התהליך.

3.             תחזוקת המשקל – שמירת המשקל שהושג תוך התייחסות לגורמים השונים הקשורים לאכילה.

לאחרונה התעורר ויכוח אקדמי  באשר לקיומה של התסמונת המטבולית, אולם ברור שכל גורמי הסיכון הכלולים בה חשובים בפני עצמם ולכולם יש  גורם אחראי ליצירתם שהוא כנראה התנגודת לאינסולין, ולכן יש חשיבות  מרבית  למניעה ולטיפול  בגורמים אלו כמומלץ לעיל.