ילדים בני נוער תזונה ומה שביניהם

  האם  חשובה לנו בריאות ילדינו? כמה פעמים ביום אנחנו מדברים על האוכל? האם ילדינו אוכלים נכון? האם הם מקבלים מספיק אבות מזון? האם יש מזון בריא או מזון לא בריא? האם ילדינו יודעים מהי תזונה נכונה? האם אנחנו יודעים? לפעמים אנחנו חושבים שהם אוכלים מעט מידי, לפעמים הרבה מידי, מי מוסמך לענות? מי יכול לפתור את הוויכוחים סביב  האוכל? שאלות אלו ואחרות עולות בקרב הורים רבים, אז לקראת שנת הלימודים הקרבה לתזונה  נכונה ונבונה ,המספקת את כל רכיבי המזון הנדרשים בהתאם  לדרישות התזונתיות  בגילאים השונים,  ועל בסיס דפוסי אכילה בריאים ונכונים, חשיבות גדולה. החל מהמרכיב הבריאותי , ממשיך למרכיב הקוגניטיבי-שיכלי, רגשי, חברתי וכד', שכולם כמובן שזורים זה בזה. קצב החיים המהיר גורם לכך שתשומת לב ההורים לנושא  תזונת ילדים ובני נוער , כמו גם הם עצמם, לא תמיד עומדת בעדיפות עליונה, אלא אם מתגלה  בעיה  בריאותית או השמנה . מה קורה כאשר לא אוכלים נכון? עלולים להיווצר מחסורים תזונתיים כמחסור בברזל, סידן, אבץ, חלבון, מגנזיום ואחרים הגורמים לתופעות לוואי לא רצויות כמו נשירת שיער, חוסר ריכוז, עצבנות, עייפות, עלולים לפתח הפרעות באכילה, מעלים במשקל ועוד. השמנה בגיל הצעיר. ברור כיום כי השמנה בכל גיל קשורה לתחלואה ולתמותה. כאשר נבדק הקשר בין מידת ההשמנה והתמותה מגורמים שונים ,נמצא כי ככול שעולה דרגת ההשמנה  ,כך עולה הסיכון לתחלואה ולתמותה ממחלות רבות ביניהן סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב, סוגי סרטן שונים, מחלות מרה, פרקים  ועוד. במהלך העשורים האחרונים, נצפתה עליה  של כ- 50% בשכיחות ההשמנה בקרב  ילדים ובני נוער. הנתונים  מראים כי- 75%-80% מהנוער השמן, יגדלו למבוגרים שמנים על כל המשתמע מההיבט הבריאותי והחברתי . בארץ נמצא כי בין 10.9%-22%  מהילדים סובלים מהשמנת יתר,  כאשר 30% וי מהמבוגרים השמנים היו  בעבר ילדים שמנים.   כדאי לדעת ש:
  • לילדים שמנים בגיל 3 עם הורים במשקל תקין- סיכון נמוך לפתח השמנה בגיל המבוגר, כך שהשמנה בפני עצמה ללא גורם גנטי מהווה מדד ניבוי חשוב להשמנה בבגרות.
  • לילד/ה מתחת לגיל 10- עם הורה שמן אחד- פי 2 ויותר סיכוי להיות מבוגר שמן
  • מתבגר שמן, עלול להיות מבוגר שמן ללא קשר להורים.
מהם הסיכונים בהשמנה בגיל הצעיר ? בריאותית -  כאמור לעיל יש קשר בין השמנה בגיל הצעיר והתפתחות תחלואה בגיל המבוגר. חברתית - דימוי  והערכה עצמית נמוכים עם השלכה לכל החיים,  כמו השתלבות במסגרות עבודה,חברה, נישואין וכד'. ילדים מקשרים השמנה עם ליקויי אופי שליליים: עצלנות, ישנוניות, טיפשות, איטיות, רשלנות, העדפה לשחק עם ילדים נכים על פני ילדים בריאים. השמנת מתבגרים (18-14) ד"ר קפלן: "אנו מייחסים חשיבות מרבית להשמנת תינוקות, ילדים, ומבוגרים, אולם איננו מתמקדים בהשמנה באחד מהגילאים ה"מסוכנים" ביותר – גילאי 14-18 שנה, גיל ההתבגרות. גיל מורכב ביותר הן מבחינה פיסיולוגית ובעיקר מבחינה רגשית". לדבריה, גיל הנעורים מצטיין  התמרדות, התבגרות מינית, התבגרות חברתית, עיצוב אישיות והשפעה חסרת תקדים של המדיה. גיל הטומן בחובו לחצים אישיים –פנימיים ולחצים סביבתיים, חברתיים ומשפחתיים. מחקר שכלל 1000 נערות בתיכון הראה כי 50% מהן רוצות לדוגמא מותניים צרות יותר וירכיים קטנות יותר,  ו- 63%  מהן רוצות לרזות באופן כללי, בעיקר בגלל המראה החיצוני. ולמרות המודעות הרבה הקיימת בחברה המודרנית בכל הנוגע לבקרה ולשמירת משקל נאות, אנו מגלים יותר ויותר צעירים שמנים ,שסיכוייהם  גדולים להישאר שמנים במשך כל חייהם. מהם הגורמים לעלייה במשקל בגיל ההתבגרות ? בעיקרון מדובר על אכילת עודף קלוריות בעוד שההוצאה  הקלורית פחותה. הדבר מתחיל  בתזונה לא נכונה (ילדי המפתח, האוכל המהיר, החטיפים כתחליף לארוחה), באורח חיים "אינטרנטי  וטלוויזיוני " בחוסר פעילות גופנית, וממשיך להיבטים רגשיים ,חברתיים ומשפחתיים . בנוסף, חשוב לדעת  כי לגיל הבגרות צרכים תזונתיים  ייחודיים המותאמים לשלושה תהליכים אישיים מרכזיים המתרחשים בתקופה זו :
  1. גדילה מואצת 2. התבגרות מינית התבגרות חברתית . ולכן כל כך חשובה ההתייחסות לנושא התזונה הנכונה, המאוזנת והמתאימה לגילאים אלו, ובכלל זה כמובן למשקל הגוף.
מהעוד יכול לקרות בתזונה לא מאוזנת?  להלן מספר דוגמאות: ברזל בריאותית- מחסור בברזל מהווה את הסיבה העיקרית לאנמיה, בנוסף גורם לעיכוב  בהתפתחות פסיכומוטורית בתינוקות, וגורם לכולם לעייפות, חולשה, הפרעות ריכוז וירידה ביכולת הלמידה והזיכרון.   מבין הסיבות למחסור בברזל:
  • תזונה לקויה.
  • לתינוקות- תחליפי חלב שאינם מכילים מספיק ברזל.
  • העדר רגישות הרופאים וידע הורים לנושא.
בארץ-    בסקר שנעשה באזור גוש דן בגילאי 1-16 נמצא:
  • 34% מהילדים סבלו מחוסר ברזל ראשוני . ל15.7% הייתה אנמיה.
  • שכיחות גבוהה בולטת בקרב ילדים עד גיל שנתיים.
  • קיימת בעיית מחסור בברזל בילדים.
חשיבות המניעה למנוע פגיעה בהתפתחות והפרעות התנהגותיות (אדישות, פיזור דעת, חוסר ריכוז), וביכולת הלימודית, זאת  על ידי- אספקת ברזל במזון כמו הגברת צריכת מזונות  עשירים בברזל -בשר, כבד  לאלו שאוכלים תזונה רגילה ואילו  לצמחוניים: ירקות עליים ירוקים כהים, אגוזים, דגניים מועשרים יחד עם מזונות עשירים בויטמין C  דוגמת מילון, פרי הדר, קיווי וכד'. צריכת מזונות מועשרים בברזל , דוגמת דגניים  מועשרים בברזל. במידת הצורך ניתנת העשרה בתוספים תזונתיים או תרופות. מומלץ על הגבלת שתיית תה לאחר הארוחה למניעת הפרעה בספיגת הברזל מהמזון. ויטמין D  וסידן
  • מחסור יגביר מניעת שברים בעצמות, התפתחות אוסטאופורוזיס,- בגיל המאוחר יותר
  • מצוי במוצרי חלב, סרדינים , דג סלמון ובכלל בדגים.
אבץ-
  • מחסור יגרום לעצירה בגדילה לגובה.
  • מזונות מומלצים: בשר ודגים.
מגנזיום חוסר יגרום לעצבנות, תנועות עצבניות, אי שקט כתוצאה מחרדה, תגובות חדות לצלילים רמים, התכווצות שרירים, טיקים ועוויתות בפנים, מגרנות וליקויי למידה. מזונות מומלצים: אגוזים, דגנים מלאים, ירקות ירוקים, בשר בקר, עוף, דגים, חלב ומוצריו.   חשיבות הרגלי האכילה על התפתחות ילדים ארוחת הבוקר ארוחת בוקר  מפסיקה את הצום הלילי, מונעת מהגוף הגברת המטבוליזם כתוצאה מצום הלילה ומזרימה אבות מזון למוח.  בנוסף, ארוחת  הבקר מהווה חלק מהדרישות התזונתיות והקלוריות מהסך היומי, שגם כך מוגבר בילדות ולכן התוספת הקלורית שמספקת חשובה ביותר. המנעות מארוחת בקר תגרום לירידה בתפקוד השכלי, יכולת הריכוז והלמידה  יכולת פתרון בעיות ומשימות לוגיות ותביא לבעיות התנהגותיות בשל עצבנות יתר וכד'. חטיפים מזונות תורמי  קלוריות ויש להיזהר מהם.  אולם חטיף דל קלוריות בשעות אחר הצהרים ישפר את הערנות, הזיכרון, חשיבה מתמטית, מהירות קריאה. ארוחת ערב ארוחת ערב- קלה, תשפר את הריכוז והחשיבה הלוגית. מה צריך לעשות?
  1. להדגיש להורים את חשיבות התזונה בגיל הצעיר.
  2. להנחות את ההורים מהי התזונה הנכונה.
  3. ללמד את הקהל לקרא ולהבין את הרשום על תוויות מוצרי המזון.
  4. להעלות את מודעות הרופאים לנושא.
  5. להדגיש את מצבי הצמחונות והטבעונות, או המנעות ממזונות שונים.
  6. לתת לגבי פריטי מזון שונים עם חשיבות גדולה את תכולת אבות המזון.
  7. להיוועץ באיש מקצוע מוסמך (דיאטנ/ית קליני/ת)
  8. אבל החשוב ביותר הוא להקנות הרגלי אכילה נכונים מבית:
להלן מספר כללים :
  • הגבילו את כמות השומן בתפריט המשפחתי.
  • שתו מים, הם אינם מכילים קלוריות ומזרזים את תהליכי העיכול ואת קצב חילוף החומרים.
  • חשוב לתמוך בילד המבצע תפריט להרזיה או עם נטייה להשמנה.
  • חשוב להקפיד על ארוחת בקר, המספקת את תחושת השובע .
  • הקפידו על מתן ארוחת עשר מגוונת, טעימה ומשביעה, הכוללת סנדויץ ופרי.
  • הרחיקו את הפיתויים מהבית- כמו ממתקים למיניהם. אין צורך בתוספת הסוכרים והשומנים הנכללים בדברי המתיקה.
  • הקפידו על זמני אכילה מסודרים.
  • עשו קניות והכינו אוכל יחד.
  • כדאי להרבות באכילת ירקות המכילים ויטמינים, מינרלים וסיבים . כן אפשר גם פירות, אלא שאלו מכילים יותר קלוריות לכן אין צורך להשתולל.
  • כאשר מתגלים חוסרים תזונתיים הנובעים מאכילה לא מאוזנת, מומלץ להיוועץ עם איש מקצוע- דיאטנ/ית.
  מאיפה הקהל מקבל מידע? לסיום- זה המקום לציין את העובדה שאת רוב המידע התזונתי מקבלים הישראלים מהתקשורת. טלויזיה, עתונות כתובה ורדיו. בסקר שנעשה בארץ הסתבר כי: נשים מקבלות יותר מידע מחומר לימוד (פי 3) ,גברים יותר מבני משפחה. הרופאים והדיאטניות מהווים משאב חשוב למידע תזונתי, -יותר מרבע מהגברים והנשים ציינו רופא  וכ-18% מהנשים וכ-10% מהגברים ציינו דיאטנית. בדומה לנתון האחרון כך גם פרסומי קופות החולים, ומשרד הבריאות.