לאכול גלידה טוב או לא?

לידות ,ארטיקים  משקאות  קפואים  נמצאים  בראש רשימת מעדני הקיץ של רבים מאיתנו. הם מרעננים,מנחמים, מרגיעים  את הצורך במתוק וטעימים מאד אבל האם הם גם  בריאים? ואם כן עד כמה?

 

אי אפשר לחשוב על קיץ בלי גלידה. קרה, מרעננת ובמרבית המקרים עשירה בקלוריות.

היסטוריה

את הגלידה  הקרירה המציאו הסינים. בהתחלה הם ערבבו שלג או קרח טחון עם ממתיק וחומרי טעם, ויצרו את ה"סורבה". עם הזמן, המידע פרץ את גבולות החומה הסינית והגיע אל הפרסים ואל הערבים, שם ערבבו משקה המורכב מפירות, דבש, וחומרים ארומתיים  עם פתיתי שלג. המאכל הזה נקרא בפיהם "שרבט"  - שמו הערבי של המשקה הבסיסי שערבבו.

בכל פעם שהקיסר בסין רצה משקה קריר, שלחו משלחת להרים המושלגים, וחצבו עבורו גושי קרח  להכנת המתכון. במאה ה13- הביא איתו מרקו פולו לאיטליה את סוד המזרח הרחוק - צינון נוזלים ללא צורך בקרח, והתוצאה שהתקבלה נראתה כמו משקה הברד של ימינו.

בשנת 1633 הגיעה הגלידה לצרפת, כאשר הדוכסית קתרינה לבית מדיצ'י והנרי השני מלך צרפת באו בברית הנישואין. קתרינה הביאה איתה עשרות טבחים איטלקיים, והם לימדו את הצרפתים איך מבשלים, ובין השאר לימדו אותם איך מכינים גלידת פירות אמיתית.

הצרפתים פיתחו את המתכון, וב1640- המציאו את קרם הבסיס לגלידה שאנו מכירים. הקרם העשיר הכיל חלמוני ביצים, סוכר וחלב או שמנת. המלך ראה בכך המצאה גאונית ושילם לטבח הון על מנת שלא יגלה את הסוד. לאחר שהמלך מת, פרסם הטבח את המתכון, ובמשך השנים הוסיפו למתכון הבסיסי טעמים שונים כשוקולד, קפה ואגוזים.

בין השנים 1919-1924 באו לעולם שלוש המצאות עולמיות בתחום הגלידה: גלידה מצופה שוקולד, גלידה על מקל ושלגון הקרח שהחל את דרכו כלימונדה קפואה הידועה בשם "ארטיק לימון" ומאז היא מהוה פריט חובה כמעט בכל בית .

אחד החששות הגדולים  שלנו כהורים הוא, שהילדינו יאכלו בעיקר  ממתקים, חטיפים, גלידות וכדומה  על חשבון מזונות בריאים אחרים. מאידך גיסא  נמצא החשש  כי אם נטיל על הילדים הגבלה חמורה מידי ,הרי שנגרום לתסכול ותחושת  שוני בינם לבין חבריהם כמו גם תחושת חסך.

כיום, מודעות  ההורים לבריאות הילדים גדולה ביותר  ודברי מתיקה, (גלידה ביניהם) מצטיירים  כמזון לא בריא עשיר בקלוריות, שומן וסוכר.

אז מה  לעשות? לתת או לא לתת? ואם כן כמה? מתי? ואיך? וכל זאת תוך התחשבות בבריאות, גדילה ,התפתחות תקינה ודאגה  למשקל תקין ומניעת השמנה שמקורה באכילת יתר ( דהיינו צריכת אנרגיה מעבר לנדרש לגדילה תקינה) שהיא סיבת  ההשמנה השכיחה ביתר בעולם המפותח.

אחת הסיבות להשמנה בילדים, מתבגרים וגם מבוגרים  הינה צריכת המזון המהיר, הנגיש  והטעים, שעלתה באופן ניכר בשנים האחרונות ,(בעיקר בקרב ילדים ומתבגרים). המזון המהיר   נוטה לעודד צריכה גדולה של קלוריות המגיעות כאמור בעיקר מסוכר ושומן,  ומסיבה זו גורמים גם להשמנה.

 שומן ופחמימות- למה חשוב לצרכן  ,כמה ומתי זה מסוכן?

שומן:

לשומן תפקיד נכבד, חשוב ומגוון בתפקוד הגוף. הוא מהווה מקור קלורי גדול, משמש כאבן יסוד במבנה קרומי התאים, מסייע בהגנה על רקמות ואברים שונים בגוף, מגן מפני איבוד חום מהגוף, משמש כחומר מוצא לבניית תרכובות והורמונים בעלי חשיבות  לתפקוד הגוף  ומסייע בספיגת וויטמינים מסוימים (A.D.E.K). המסקנה,  אי אפשר לחיות ללא שומנים כחלק מהתצרוכת הקלורית היומית. אולם, עודף שומנים עלול להזיק לגוף, ולכן יש להקפיד על צריכה מתונה של שומנים (לא יותר מ30% מסך הקלוריות היומיות) כמו גם להקפיד על סוג השומן הנצרך.

במחקרים רבים נמצא הקשר בין צריכת שומן גבוהה  של שומן ,בעיקר שומן רווי (מוצק בטמפרטורת החדר) וצריכת גבוהה  של כולסטרול לבין היווצרות מחלת טרשת העורקים ומחלות לב וכלי דם. בדומה נמצא קשר ביחס לחומצות שומן טרנס שניתן למצוא במזונות המכילים שומנים מוקשים כעוגות, ביסקוויטים, מאפים, מיני מרגרינה קשה וממרחים, והתפתחות מחלות לב וכלי דם וטרשת העורקים.

הפחמימות: 

הפחמימות מהוות ספק האנרגיה העיקרי לגוף. הן מתחלקות ל-2 סוגים:

פחמימות פשוטות – מתוקות בפה, הנספגות במהירות לזרם הדם ומעלות את רמות הסוכר במהירות  גדולה יחסית .מבין פחמימות  אלו נמצא את הסוכרים הפשוטים  כגלוקוז סוכרוז פרוקטוז [סוכר הפירות] המצויות ב דבש, ריבה, וממתקים. פחמימות מורכבות - עמילנים [הפחמימה המורכבת הנפוצה  ביותר במזון], זמן עיכולן ארוך יותר והן נספגות לאט לדם ומעלות את רמות הסוכר  לאט יותר. מצויות בלחם ,קמח, אורז, אטריות, בורגול, קטניות , גריסי פנינה , כוסמת, קוסקוס, סולת, שבולת שועל, תפו"א, תירס  ואפונה.

בנוסף בקבוצת הפחמימות נכללים הסיבים התזונתיים, סוג פחמימות שאינו עובר עיכול וספיגה במעי ולכן לא מספק קלוריות.

הסיבים  חשובים  בשל תרומתם לפעילות המעיים התקינה, לאיזון רמת הסוכר ולהורדת רמת השומנים בדם .מצויים בסובין, בדגנים מלאים, בשיבולת שועל, באורז מלא,בפירות ובירקות.

אז  מה יש בגלידה?

בגלידות השונות נמצא, מבחינת ערכים תזונתיים,  קלוריות המורכבות בעיקר מפחמימות פשוטות ושומן ומעט חלבון.

מאחר ושוק הגלידות והשלגונים בישראל הוא דינאמי, מתחדש ותחרותי ביותר, הקו המנחה את יצרניות הגלידות בארץ ובעולם הוא טיפוח טעמים מקומיים, ושיפור המוצרים מבחינה תזונתית כמו הגברת היצירתיות והאיכות.

אחת המטרות ביצירת הגלידה היא לאפשר לקהל לאכול אוכל מפנק ומענג את החיך  תוך ניסיון להקפיד על תזונה בריאה ככול האפשר.

כך נמצא בשוק גלידות שונות:

  • גלידות דיאט-  דלות סוכר ודלות שומן.
  • גלידות צימחיות-  כגלידות הסורבה, המבוססות על פרי וטעמן חמצמץ, גלידות הפרווה המכילות תחליפי חלב מלאכותיים וגלידות הטופו- גם הן בטעמים שונים כמו שוקולד, פירות יער, מנגו, אפרסק,עוגיות שוקולד, וניל ,פקאן ועוד.
  • גלידות "טובות עבורך" או גלידות כיף עם  תזונה מאוזנת  – מפנקות,  יותר בריאות  עם אחוז שומן נמוך ,אחוז קלוריות נמוך יותר ואחוז סוכר נמוך יותר.
  • גלידות בריאות וחדשניות יותר-  המכילות צבעי מאכל טבעיים בלבד מסלק אדום, בטא קרוטן, כלורופיל ועוד.אחוז שומני טרנס קטן והחלפתן בשומן צמחי מזוקק טבעי שלא נעשה בו תהליך כימי ובמקום סוכר נמצא את הסוכרלוז שהוא ממתיק חדש חסר ערך קלורי ומתוק פי 600 מסוכר רגיל.  ממתיק זה אושר לשימוש והוא היחיד המופק ומיוצר מסוכר לבן (סוכרוז) שאינו עובר פירוק מטבולי בגוף.

בנוסף, מציעות הגלידות ערך מוסף של ערכים תזונתיים כתוספת סידן, סיבים תזונתיים, ברזל וויטמינים שונים כוויטמין E, C.

חלק מהחברות משתדלות להימנע מהוספת צבעי מאכל  מלאכותיים וחומרי שימור העלולים להשפיע על התנהגות ילדים .

דוגמא למספר גלידות המצויות בשוק:

סוג הגלידה

ערכים תזונתיים ל-.....גרם

קלוריות

חלבון

     גרם

פחמימות

       גרם

שומן גרם

סיבים

מ'ג

סידן

 מ'ג

**גלידה דלת קלוריות

100  גרם

89

4.4

11.1

0.9

 

 

**גלידת שמנת

100  גרם

200

4

29.0

10.0

 

132

 

**גלידת פירות עם שומן צמחי

100  גרם

124

 

24.8

2.8

 

 

**גלידה עם שומן צמחי

100  גרם

196

4.5

23.3

9.4

 

 

דוגמא – גלידה לייט פרי

5- ג' ליחידה

34

1.1

4.3

0.5

4.8

58

דוגמא- גלידה לייט שוקו וניל-

70 גרם

40

1.8

9

1

 

80

דוגמא-שלגון

70    גרם

142

3.1

16.6

6.9

 

86

* נתוני ערכם התזונתי של המזונות, מאת דר י.אילני

כמה לאכול והכי חשוב מתי?

האמת היא שאין הגדרה לכמה, מה שחשוב הוא שהגלידות תיתפסנה  בעינינו  כקינוח, ככיף, כחטיף ולא כאוכל או תחליף לארוחה או חלק ממנה.

אפשר  ליהנות מגלידה  מידי פעם אפשר לאכול את הגלידה כקינוח אחרי הארוחה (ולא לפניה ,על מנת שלא תגרום לשובע) או בין הארוחות כמזון מהנה.