פרוקטוז

  קווים לדמותו: פרוקטוז הינו חד סוכר המצוי בפירות טריים כאגסים,אבטיח,מלון,דובדבן,מנגו ,פירות משומרים ובמיצי פירות . ניתן למצוא אותו גם בירקות כאספרגוס, וארטישוק בדגנים  ובקטניות ודוגמת אפונה ,תירס וכן  בדבש. הפרוקטוז נפוץ מאד במוצרי תעשייה, במיוחד באלו המכילים סירופ המופק מהתירס.       סירופ הפרוקטוז מצוי ברב המשקאות הקלים ובחלק גדול מבין  המזונות המעובדים . לפרוקטוז נוסחה כימית זהה לגלוקוז אך הוא  בעל  מבנה שונה ממנו, דבר  המקנה לו  להיות מתוק יותר מגלוקוז. סטטיסטיקה חיונית: מעריכים כי  צריכת הפרוקטוז הינה כ-73 גרם ליום. כ-25% מאוכלוסיית המבוגרים צורכים כ-15% מסך הקלוריות היומיות שלהם מפרוקטוז, לרוב מצריכה גבוהה  של משקאות ממותקים. עליה וקוץ בה צריכתו הגבוהה של  הפרוקטוז קשורה בתופעת השמנת היתר ועלול לגרום לרמות  גבוהות מן הרגיל של-cholesterol LDL  וטריגליצרידים (שומנים בדם).  תת ספיגה שלו  הינה הפרעת עיכול אשר משפיעה על כ-30% מהאוכלוסייה במדינות המערב. פרוקטוז קיים גם כחלק מהדו- סוכר,הסוכרוז,המורכב משני חד סוכרים גלוקוז + פרוקטוז  הלוא הוא הסוכר הלבן.   פרוקטוז מול גלוקוז- הדומה והשונה חשבון  הקלורי      לגלוקוז ולפרוקטוז אותו ערך קלורי. טעם: מתיקותו של הפרוקטוז עולה על מתיקותו של גלוקוז   בכ-70%. מטבוליזם : גלוקוז מגיע לזרם הדם ומוחדר לתאים בתיווכו של הורמון האינסולין.ספיגת  הפרוקטוז בתאי הכבד אינה דורשת אינסולין (הפרוקטוז  הוא עצמאי   ואינו צריך אינסולין). פרוקטוז עובר עיבוד רק בכבד, כאשר תאי הכבד ישתמשו בו בדרכים הבאות:
  1. חלק יופנה להפקת אנרגיה
  2. חלק יופנה  לאגירת גליקוגן (רב סוכר המצוי בכבד, שרירים ו בכליות). 
  3. חלק  גדול יופנה  ליצירת  שומנים  (טריגליצרידים).
  מה יהא גורל השומנים?
  1. חלקם ישקעו בכבד ויובילו להיווצרות "כבד שומני".
  1. חלקם יעברו לזרם הדם ושם רמות גבוהות שלהם יעלו את הסיכון למחלות לב, שבץ         וסכרת(!) 
  2. חלקם יגיעו לתאי הרקמות השונות.
נוכחות גבוהה של שומנים בתאי הרקמות יוצרת "רעלת שומנית " ליפוטוקסיסיטי", שמביאה לעמידות לאינסולין המקשה על התאים לקלוט גלוקוז בתיווכו של אינסולין ואז מה קורה? מצד אחד, גלוקוז לא נכנס לתאים משום שאלו פיתחו עמידות לאינסולין. מצד שני, היות וגלוקוז לא נכנס לתאים, התאים "רעבים" לגלוקוז בעוד שרמת הגלוקוז בדם    נשארת גבוהה. מה עושים תאי הכבד, אשר הגיעו למסקנה מוטעית שבחוץ (בדם) רמות גלוקוז נמוכות? תאי הכבד מפרישים גלוקוז נוסף לזרם הדם (גלוקונאוגנזה)  וזאת, למרות שבחוץ רמות הסוכר משתוללות – "מעגל אכזרי". כך נוצרת סוכרת, יש יותר שומנים בדם  ויש עלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם – "הסינדרום המטבולי" ואכן, בשנים האחרונות נמצא קשר בין צריכה גבוהה של פרוקטוז לבין  מחלות שונות דוגמת סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי  דם, מחלות כליה וכבד. בנוסף, הפרוקטוז קשור, כאמור לעי"ל, גם להשמנת יתר  ולרמות גבוהות של LDL וטריגליצרידים בדם. השפעתו זו של הפרוקטוז על התפתחות מחלות אלו הן בשל  המנגנון המטבולי הייחודי לו בכבד. לאחרונה מקשרים  צריכה של פרוקטוז ותסמונת המעי הרגיז. תסמונת הכוללת כאבי בטן כרוניים, חוסר נוחות ותחושת מלאות במערכת העיכול ושינויים בהרגלי היציאה (שלשול או עצירות.) נמצא כי הגבלת צריכת הפרוקטוז בתזונה בעזרת דיאטת  FODMAP (Fermentable Oligosaccharides Disaccharides, Monosaccharides, and Polis), משפרת  (לאלו הרגישים לפרוקטוז )את התסמינים  בתסמונת המעי הרגיז . רצוי לציין כי פחמימות אלו נספגות באופן חלקי במעי ,מעלות  בו את האוסמולריות  ועוברות תסיסה על ידי חיידקי המעי הגס מה שעשוי לגרום לסימפטומים שתוארו. הימנעות מהן תשפר את המצב. למרות ממצאים אלו ,עדיין אין  המלצות חד משמעיות לצריכה של פרוקטוז . מאידך,  כן קיימת המלצה להגבלת סוכר זה במקרים מסויימים  של המלצה לדיאטה דלת פחמימות ולעיתים בתחלואות שונות שהוזכרו לעיל. חשוב לזכור כי דיאטה למעי רגיז בכלל, ודיאטה דלת פרוקטוז בפרט, דורשת התאמה אישית אשר מאפשרת הקלה של הסימפטומים, ללא הגבלה מיותרת, או חריפה יתר על המידה, באפשרויות האכילה העומדות בפני כל אחד ואחת מהסובלים מסינדרום המעי הרגיז.