בחולי סוכרת נמצאה ירידה דומה בהמוגלובין מסוכרר (C1( HbAעם דיאטה דלת-קלוריות או צום לסירוגין (JAMA Network Open)
בחולים עם סוכרת מסוג 2 ,המאוזנת היטב, אך עם עודף-משקל ,נרשמה ירידה דומה בהמוגלובין מסוכרר (C1( HbA לאחר שנה של צום לסירוגין (צום של יומיים בשבוע ואכילה חמישה ימים בשבוע) בהשוואה לדיאטה דלת-קלוריות. כך נצפה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש יולי בכתב העת JAMA Network Open.
המשתתפים בקבוצת הצום לסירוגין ,הונחו לאכול 500-600 קילו-קלוריות ביום (כולל מינימום של 50 גרם חלבונים) בשני ימים (עוקבים או לא-עוקבים) ובחמשת הימים האחרים צרכו את הדיאטה הרגילה שלהם, עם סך כולל של 11,500 קילו-קלוריות בשבוע.בתחילת המחקר, מרבית החולים נטלו מטפורמין (65%), לאחריו סולפוניל-אוריאה (22%), אינסולין (20%), מעכביDPP-4 (15%). חלק קטן נטלו מעכבי SGLT-2 (6%) או אגוניסטים של GLP-1 (4%).
בשלב מוקדם של המחקר, לאחר גיוס 38 חולים, פרוטוקול הטיפול התרופתי שונה, בעיקר בשל היפוגליקמיה.
בפרוטוקול החדש נדרשו החולים להפסיק את הטיפול בסולפוניל-אוריאה ואינסולין, במידה וריכוז המוגלובין מסוכרר הבסיסי היה קטן מ-7%. בנוסף, בחולים עם המוגלובין מסוכרר בטווח 7-10% ניתנה הוראה להפסקת סולפוניל-אוריאה ואינסולין בימי צום ולהפסיק אינסולין ארוך-טווח לפני יום צום.
שיעורי הפרישה מהמחקר היו דומים בשתי הקבוצות.
69% מהחולים שקבלו הגבלה קלורית רציפה ו-73% מאלו שקבלו הנחיות לצום לסירוגין השלימו את 12 חודשי המחקר. השינוי הממוצע בהמוגלובין מסוכרר לאחר שנה אחת היה דומה בשתי הקבוצות: ירידה של 0.5% עם הגבלה קלורית רציפה וירידה של 0.3% עם צום לסירוגין.
השינוי הממוצע במשקל הגוף היה דומה: ירידה של 5 ק"ג עם הגבלה קלורית רציפה לעומת 6.8 ק"ג עם צום לסירוגין. בנוסף, לא תועדו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בספירת צעדים, רמות סוכר בצום, רמות שומנים, או שינויים במינון טיפול תרופתי. במהלך המחקר תועדו שמונה אירועי היפוגליקמיה, מספר דומה בכל קבוצה.
מסקנת החוקרים
הגבלת צריכת אנרגיה,המקובלת כטיפול במרבית החולים עם סוכרת מסוג 2 ,הינה שיטת טיפול בטוחה וניתן לבצעה עם ניטור רגיל. לגבי המחקר, ייתכן ולא ניתן להכליל את הממצאים, מאחר והחולים במחקר היו עם סוכרת מאוזנת היטב והיו במגע תדיר יותר מהמקובל עם דיאטנית.