למרפאתי הגיעה ח.א בת 69, נשואה + 3 , אשת מכירות , בריאה בדר'כ, משקל 55 גובה 170 BMI- 19.03 (רזה לכל הדעות) מטופחת ונאה.
לרגע תמהתי מדוע פנתה למרפאתי? מסיפורה הבנתי כי היא מבקשת עזרה בהתנהלות האכילה ,בלימוד אכילה נכונה תוך תחזוקת משקלה , וכל זאת מאחר ובעלה וילדיה מסרבים לצאת איתה לבילוי, לחופשות משותפות ואף מסרבים לבוא לביתה להתארח.
ההסבר שקבלה ממקורביה היה " כל מה שמעניין אותך זה האוכל, (או נכון יותר לאמר ההימנעות מהאוכל) ,חדר הכושר, חישוב הקלוריות , איך את נראית ,כמה גרמים עלית / ירדת במשקל, מה התפריט במסעדה, מה שעות הארוחה ,כמה קלוריות יש בכל מנה וכדומה" .
למה זה קורה וכיצד מטפלים?
תופעת הפרעת האכילה מוכרת לרובינו כנחלת הדור הצעיר בלבד , אולם בשנים האחרונות הולך וגדל מספר הנשים העוסקות באובססיביות בדימוי גופן, הרגלי האכילה, סוג האוכל ומיקומו בחייהן.
בעיקרון אנו מכירים 2 סוגי נשים עם הפרעות אכילה בגיל המבוגר .אלו שסבלו בעברן הרחוק מהפרעת אכילה כאנורקסיה / בולמיה נרבוזה ועכשיו חוות התפרצות מחודשת של המחלה (עליהן אכתב בכתבה נפרדת) וכאלו שלא סבלו מעולם מהפרעות אכילה כל שהן וזו להן הפעם הראשונה .
כינוי גיל המעבר בשם גיל הבלות לא בכדי הוא, המסרים על היכולת להישאר צעירות, יפות ,מרועננות ( בעזרת בוטוקס/ ניתוחים/ החדרת חומרים שונים לעור)פוגעים ישירות בחששות הרגשיים של נשים רבות.
יש המסוגלות להכיל את השינויים הפיסיולוגיים השונים המתרחשים בגופן ,כמו הזדקנות הגוף על מאפייניו השונים ,קרי ,עלייה במשקל או הופעת קמטים. ויש שאינן מסוגלות להתמודד עם שינויים אלו ומנסות לשנות את התהליך בתחום בו להן יש את שליטה הגדולה ביותר וזאת באמצעות האכילה.
ח.א עובדת עם קהל צרכנים ולדעתה הופעתה החיצונית מהווה את כרטיס הביקור להצלחתה.
ח.א החלה לבצע דיאטות שונות, בתחילה לבד, אח"כ בעזרת שומרי משקל , מאמן ספורט בחדר הכושר, עצות מחברות וכך קרה שארוחותיה הצטמצמו יותר ויותר עד למצב של צריכת 500 קלוריות ביום.
בתחילה הכל היה נפלא, הירידה במשקל, ההישגיות, המראה, המחמאות ,אולם בהמשך העיסוק האובססיבי באכילה ,במשקל והפגיעה בבריאותה הרחיק אותה מכל אוהביה כמו גם פגע בעבודתה ובבריאותה כאיבוד הדרגתי של מסת שריר בשל אי צריכה מספקת של חלבון , פגיעה במערכת החיסון, נשירת שיער,שבירות צפרניים, עצבנות, חוסר סובלנות וריח רע מהפה
זיהוי התופעה אינו פשוט שכן שליטה על תפריט נחשב כדבר מבורך. מאידך ההתעסקות האובססיבית והבלתי מפסקת בהימנעות מהאכילה ,דילוג על ארוחות, אכילת מזונות דלי קלוריות בלבד, שקילות מרובות, תלונות חוזרות ונשנות "אני שמנה" , התעסקות אובססיבית בספורט, בחישובי הקלוריות, בשימוש באמצעי הרזיה שונים כמשלשלים, אבקות, כדורים ,כניווט כל החיים החברתיים בהתאם לאוכל ,כשינויים במצבי הרוח – כל אלה מציינים כי לפנינו עומדת בעייה אמיתית הדורשת התייחסות מהירה.
והטיפול?
זה המקום לאמר שהטיפול הוא רב מערכתי המתמקד הן בהיבטים הרגשיים והן בהיבטים התזונתיים המסייעים בבניית תפריט מותאם אישית וחזרה להרגלי אכילה נכונים ותפריט מאוזן .
לח.א נבנה תפריט שהתאים לאורח חייה. מאחר ומשקלה עדיין היה בתחום התקין החלטנו לשמור עליו על ידי בניית תפריט מותאם ומאוזן. במהלך התוכנית שיתפנו את מדריך הכושר שבנה לח.א. תוכנית אימונים 3 פעמים בשבוע . (ב=ובכך השאיר גם שמן פנוי לבילוי משפחתי)
ח.א. התנגדה לייעוץ פסיכולוגי קבוע ולכן הסתפקנו במספר מפגשים בודדים, שבדיעבד הספיקו ,שכן כל המשפחה במיוחד בעלה החליטו לשתף פעולה.
ח.א. נשארה עימי בקשר "ולו רק על מנת לבדק מידי פעם את המשקל והתנהלות האכילה ".
* ד"ר שרה קפלן PhD ,RD – לשעבר : דיאטנית ראשית בקופ"ח מאוחדת, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה, מרכז רפואי קפלן רחובות וראש בי"הס למדעי התזונה, מרכז אקדמי פרס.