האם נטילת זריקות להרזייה היא לכל החיים?

ד"ר שרה קפלן, PhD ,RD דיאטנית קלינית*

כמה  שנים  יש  להמשיך  את  הטיפול  התרופתי  בתהליך  ההרזיה?

זו אחת  השאלות  הנפוצות  בקרב מטופלי ,מזריקי זריקות העזר לירידה  במשקל ואלו ששוקלים  להתחיל  את  התהליך ,כמו טיפול בזריקות כוויגובי, מונגארו ,אוזמפיק  , סקסנדה ואחרות המכילות  את ה-   GIP ו/או, GLP-1 שכן בתום  תהליך  ההרזיה  מתחילה   העבודה  הקשה  באמת והיא לשמר  את  המשקל  שהושג .

למה? ומה הקשר  לזריקות המסייעות  לתהליך?

מחלת  ההשמנה  היא  מחלה  כרונית הדורשת  טיפול  ומעקב  לאורך  כל החיים .

שכיחות  המחלה עלתה  מאד  בשנים  האחרונות  ,כאשר לטיפולים  השונים  בהשמנה  הייתה הצלחה  חלקית  בלבד ,בין היתר בשל  מנגנוני פיצוי פיזיולוגיים המכונים "אדפטציה מטבולית" ומנגנונים התנהגותיים הקרויים "התעייפות מהדיאטה  או " fatigue Diet"  .

החיפוש  אחר  פתרון או  ריפוי  למחלת ההשמנה   נמשך  גם  היום  והוא  כולל בנוסף לטיפולים  התזונתיים, הכוונה לפעילות  גופנית , טיפולים התנהגותיים , טיפולי  שינה  וטיפולים במתחים נפשיים.

בשנים  האחרונות נוסף טיפול  תרופתי מבוסס- אינקרטינים GLP-1 , GIP שהוסיף יתרונות בריאותיים כהפחתה משמעותית גדולה  יותר במשקל, ויסות משק הסוכר, ושיפור במדדים קרדיו-מטבוליים

החומרים  הפעילים  בזריקות?

(GLP-1)   (Semaglutide) מצוי  בוויגובי , הוא הורמון טבעי שמיוצר במעי ומסייע בוויסות רמות הסוכר בדם, מגביר תחושת שובע ,מאט  את  התרוקנת הקיבה , מפחית הפרשת גלוקגון, (הורמון שמעלה את רמת הסוכר בדם.)ומגביר את פעילות האינסולין .                                                                                                                                                 תרופות המבוססות על GLP-1 הן סינתטיות או אנלוגים שמחקים את הפעילות הזו ומאפשרות טיפול יעיל יותר בסוכרת מסוג 2 ובהשמנת יתר.

(Tirzepatide) –GIP מצוי במונג'ארו   והוא משפר את תגובת הגוף לGLP-1.  ,השילוב  של  שניהם יוצר השפעה חזקה יותר אצל  מטופלים  רבים. כלאמר תרופה זו  מפעילה שני הורמונים GLP-1 וגם GIP ופועלת על שני הורמוני מעי.

GIP  יכול  לעבוד  באופן  עצמאי אולם  ייחודו  לשפר  את  פעילות GLP-1 ,  גל  ידי שיפור תגובת הגוף לאינסולין, שיפור  שימוש  בשומן ובגלוקוז, הפחתת  צריכת הקלוריות היומית, וייתכן ומביא לשימור טוב יותר של מסת השריר בזמן הירידה במשקל, במיוחד כאשר מקפידים על צריכת חלבון ופעילות גופנית. (עדיין במחקר).

מדוע  השפעת  הזריקות מפסיקה אחרי  מספר  חודשים?

ככול שעובר הזמן ,הגוף מנסה להגן על משקלו.ההוצאה האנרגטית . הגוף נעשה חסכוני יותר באנרגיה. נוצרת "רמת איזון" חדשה.

לכן לאחר 8–18 חודשים הירידה במשקל לרוב נעצרת, גם אם ממשיכים בטיפול

מה קורה לגוף כאשר מפסיקים  לחלוטין את הזריקות?

כאשר מפסיקים  לחלוטין את  הזריקות דוגמת מונג'ארו או  וויגובי, לא מתרחשת הפסקת ההשפעה  באופן מיידי ,אלא  בהדרגה במשך מספר שבועות. ואצל רבים מהמטופלים, מנגנוני הרעב והשובע חוזרים למצבם הקודם.

• התיאבון עולה, תחושת השובע פוחתת והרעב חוזר בהדרגה. אצל חלק מהאנשים חוזרות גם המחשבות התכופות על אוכל והחשק למתוקים או לנשנושים.
• הקיבה מתרוקנת מהר יותר ותחושת המלאות לאחר הארוחה נמשכת פחות זמן וקל יותר לאכול מנות גדולות יותר.
• מחקרים הראו שבמהלך השנה שלאחר הפסקת סמגלוטייד (החומר הפעיל בוויגובי), המשתתפים החזירו בממוצע כשני שלישים מהמשקל שאיבדו. גם עם טירזפטייד (מונג'ארו) נצפתה עלייה במשקל לאחר הפסקת הטיפול, אם כי היקף העלייה משתנה בין אנשים.ללא  טיפול חלופי ושינוי  משמעותי  באורח  החיים לרוב  האנשים משקל הגוף עלול לעלות מחדש, ולעיתים אף יותר.

• השפעות מטבוליות שהשתפרו במהלך הירידה  במשקל  מתחילות להיעלם  עם  העלייה  במשקל  כרמות הסוכר, לחץ הדם, רמות השומנים בדם, או כבד שומני.

מחקרים  מציינים  כי הפסקת נטילת  הזריקות  הראתה  כי בממוצע   שני  שליש מהמשקל  שאבד  חוזר  חזרה  בתוך  52  שבועות.

מדוע הגוף  מתקשה  לשמור  על המשקל החדש  שהושג  בהיעדר  הזריקות?

האם יש  לנו  חוק  שימור משקל?

הסתבר כי יש כאלו שיצליחו  לשמור  על  המשקל  שהושג , אולם  רוב אלו  שהפסיקו   את  הזריקות , לאורך  הזמן עלו  במשקל  (העלייה  הינה  מהירה  בהתחלה  ועם  הזמן  איטית  יותר)

יתכן   יש  פה  התערבות הורמונלית  ומטבולית  מה  שמכונה  " משקל  מוגן" – מדובר  על  טווח  משקל שהגוף  נוטה  לשמר. והיה והגוף  יורד  מתחת  לטווח הרי שנויים הורמונליים  ועצביים  ידחפו  אותו  חזרה  למשקל  הקודם.

אז  מה  הקשר  לזריקות ?

למעשה  קביעת  המשקל  נעשית  עי  פעילות משותפת  של  המוח, מערכת  העיכול  ,רקמת  השומן והמערכת  ההורמונלית. כולם  יחד  מווסתים  את  מאגרי  האנרגיה  של  הגוף.

במילים  פשוטות בקרת  המשקל  נעשית  על  ידי  מנגנוני  רעב  שובע  והוצאה אנרגטית  אליהם  מצטרפים גורמים  גנטיים , היסטורית  המשקל  , הרכב  הגוף וגורמים סביבתיים.

ברגע שפגה  ההשפעה  של  הזריקות ,גוברת  תחושת  הרעב  פוחתת  תחושת  השובע  והמח נעשה רגיש יותר לגרויים של מזון.

בנוסף, תאי רקמת השומן זוכרים את ההשמנה ומנסים להשיגה חזרה . כלומר  כל  עוד  האיטקרינים (החומרים  בזריקות ) "לוחצים" על מנגנוני  ההגנה  של  הגוף  ,הרי  שהמשקל  נשמר. בהפסקתם  ההשפעה נמוגה   וההשמנה  חוזרת.

אז  למה  יש  אנשים  שכן  יצליחו  לשמר  את  המשקל?  כי יש  שונות בין  האנשים

לגבי  כל  המנגנונים  שהזכרתי  ולכן  חלק קטן  יצליח  לשמר את  המשקל  שהושג והרוב לא.

* ד"ר שרה קפלן, , PhD ,RD,   לשעבר דיאטנית ראשית מאוחדת ,מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה  מרכז רפואי קפלן רחובות וראש בי"הס למדעי התזונה, מרכז אקדמי פרס.